תהליך השלום – העמדה הפלסטינית

שני עשורים חלפו מאז חתמו ישראל והארגון לשחרור פלסטין – בברכת הקהילה הבינלאומית – על הסכמי אוסלו, שהתיימרו להביא סוף לסכסוך הישראלי-ערבי, בן מאה השנים. עם זאת, פתרון לסכסוך לא נראה באופק; לאחר גלים של טרור פלסטיני שהגיעו לשיאם באינתיפאדה השנייה, ההתנתקות מחבל עזה ושלושה סבבי לחימה גדולים ברצועה – נראה שהסכם שלום כלל אינו עומד על הפרק.

הצעות קונקרטיות לסיום הסכסוך עולות מדי פעם, הצדדים מתכנסים בתיווך בחסות אמריקנית, ודיפלומטים מנוסים יוצאים למסעות דילוגים ולמפגשי פסגה רבי רושם; ועם זאת, ללא התקדמות ממשית לקראת פתרון מוסכם.

אמת, קשה לעמוד מול שטף ההאשמות בדבר “הכיבוש” הישראלי והצגת מדינת ישראל כגורם החזק, המסרב להעניק למיעוט מדוכא וחלש את זכויותיו “הלגיטימיות” לחופש ולקיום ריבוני ועצמאי לצד מדינת ישראל. אהדת העולם נתונה ל’דוד’ הפלשתיני החלש ולא ל’גולית’ הישראלי החזק.

מחקר זה, פרי עבודתם של חוקרי ‘חזון לאומי’, מיועד לך – אם כקובע מדיניות ובעל השפעה, ואם כמסביר ישראלי, על מנת למקד את שורש הבעיה ביחסי ישראל והפלסטינים. קובץ זה מגיש לך את הכלים להבהיר מדוע נסיגה ישראלית והקמת מדינה פלסטינית לא תביא לשלום המיוחל, אלא לשפיכות דמים ללא קץ; בין אם מדובר בתהליך קבלת החלטות, במפגש עם גורמים זרים, ובין אם בפעילות הסברה באמצעות בלוג, אתר אינטרנט, או מענה לטוקבקים עוינים – השורש לפעולה נכונה נעוץ בהבנת הסכסוך ובהצגת העמדה הערבית-פלסטינית כלפי תהליך השלום, ישראל והיהודים, כפי שהיא מתנהלת בשיח הפנים-פלסטיני; היינו, מערכת החינוך, השידור הציבורי, ובהתבטאויותיהם של אנשי דת בכירים ופוליטיקאים מובילים.

במחקר זה מצויים כל הגורמים המשמעותיים להבנת המציאות המדינית שבין ישראל לפלסטינים, וזאת, מבלי להיכנס כלל לפרשנויות עמוקות, הסברים מסובכים או הצגת משנה פוליטית כזו או אחרת.

המחקר, שנערך ע”י סטודנטים מתוכנית המתמחים של ‘חזון לאומי, בהנחיית המזרחן וחוקר האסלאם הבכיר מאוניברסיטת חיפה, ד”ר דוד בוקעי, בחן את עמדת החברה הפלסטינית כלפי ישראל בארבעה תחומים מרכזיים:

  1. השקפה גזענית ודמוניזציה של היהודים
  2. מערכת החינוך
  3. התקשורת
  4. תהליך שלום

עיון בארבעה תחומים אלה, יש בו כדי להקיף ולהבין נכונה את תפיסתה הכוללת של החברה הפלסטינית כלפי ישראל, שכן הם משלימים זה את זה לכלל תמונה חדה וברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

אין מחקר זה מתיימר להציע פתרון מדיני אלטרנטיבי; מטרתו להביא את הקורא להישיר מבט אל המציאות ולהבינה כפי שהיא באמת, ללא טשטוש וללא אשליות ותקוות חסרות בסיס.

יש שייראו מחקר זה כמסמך מייאש. לטענה זו נשיב, שטוב הייאוש מן האשליה, שכן האשליה מובילה לאסון, ואילו התייאשות מדרך שגויה מביאה להתפכחות, לבחינת אלטרנטיבות חדשות ולפסילת חלופות שגויות.